?

Log in

No account? Create an account
Fight for Us at Your Expense - Impressions and Expressions of Ijon
April 22nd, 2007
01:49 pm

[Link]

Previous Entry Share Next Entry
Fight for Us at Your Expense
אוף, כמה שהמדינה שלי מחורבנת:

זה היה אחרי הקרב על אל-חיאם, במלחמת לבנון השניה. מיד אחרי הניתוח, נדרש הפצוע קל לתפס מיוחד, של מתכת, לשתי אצבעותיו. התפס מגרה את אצבעות היד במהלך כל היום, ובעצם מעסה את העצב שנדפק, עד לשיקומו, בעזרת השם. הניתוח נקבע ליום חמישי בצהרים. ההודעה על הצורך באותו תפס נמסרה עשרים וארבע שעות קודם לכן. מהיכן אני מביא את התפס הזה, שאל הפצוע קל. רוכש, ענה לו הרופא, אין בעיה, זה מוכר לכם. 'מוכר לכם' פירושו שהמדינה מחזירה את ההוצאה, לפי קבלה. הפצוע קל פנה לנערה המרכזת את הטיפול בפצועי חיל הרגלים, נועה שמה. נועה מטלפנת מעת לעת, שומרת על קשר, שואלת אם צריך משהו, ומבטיחה בשפה מתוקה להיות לעזר בכל שיצטרך. הפצוע קל אמר שהוא צריך תפס. נועה אמרה שתבדוק. היא בדקה מהר, וחזרה אחרי שלושים דקות.

זה לא מוכר אצלנו, היא אמרה.

כלומר, שאל הפצוע קל.

כלומר, שאנחנו לא משלמים את זה, אמרה נציגת הצבא.

אני משלם את זה? שאל הפצוע קל.

אני באמת לא יודעת מה לומר לך, אמרה המרכזת.

אז אני משלם את זה, הוא אמר, את שומעת מה את אומרת?

אני מבינה, היא ענתה לו, אבל אולי נוכל לחשוב על איזה מעקף, אולי תפנה לוועדת חריגים, היא הציעה.

אני לא פונה לשום ועדת חריגים, ענה הפצוע קל.

אז אולי בוועדה הרפואית שתהיה לך יאשרו לך את ההוצאה, היא אמרה, אם נגיש להם מסמכים מראש.

כמה עולה התפס הזה, שאל הפצוע קל, את יודעת כמה הוא עולה?

בערך שמונה מאות וחמישים שקל, היא אמרה לו.

אז אני צריך לשלם עכשיו שמונה מאות וחמישים שקל, הוא אמר לה.

כן, היא ענתה לו בסוף, זה מה שצריך.

בדיוק אותו רגע נכנס אביו של הפצוע קל לחדר. חכה רגע, אמר לבנו, בוא נבדוק את יד שרה. יד שרה זו עמותת חסד, אחים לעזרת אחיהם. האב צלצל ליד שרה, ומצא שמיד ענו לו. הוא החל מגלגל את סיפורו של הפצוע קל וכל הקורות אותו, מן הכניסה ללבנון ועד הקרב באל-חיאם, החבטה ההיסטרית בכף היד, הנפילה לוואדי, הנשק שעף, העצב שנדפק, עד שהגיע לתפס החסר. תפס, שאלו. תפס, הוא אמר. אמרו לו, נבדוק ונחזור לאדוני. עד שאמרו לו כך, סימסו לפצוע הקל מילות תודה על שלחם למען בני ישראל, הודו לו בכל פה על שהגן עליהם בגופו ממש, איחלו רפואה שלמה והבטיחו תשובה בכל המהירות האפשרית. הפצוע קל הרגיש פתאום במחנק ההוא בגרון. אחרי שתיים שלוש שניות בלע אותו, הביט לימינו ואחר כך לשמאלו. היא הגיעה, התשובה, אחרי עשר דקות, ישירות לפצוע קל. אין לנו את התפס המסויים הזה, הם אמרו לו, אבל מצאנו את היצרן. אנחנו נקנה אותו וניתן לך לרפואה שלמה, דיברנו איתם כבר, סגרנו הכל, מחר התפס יגיע אליך הביתה. אתה רק שב בשקט ותנוח.

תודה, מלמל הפצוע קל.

אחר כך מצא שדמע מעט, דמעה אחת בטוח זלגה. אחר כך הוציא פנקס שקים וכתב שק על סך שמונה מאות וחמישים שקל בלבד, תרומה, עכשיו, ליד שרה.

-- "הריבונות השלישית איבדה שליטה", רינו צרור, ynet

(2 comments | Leave a comment)

Comments
 
[User Picture]
From:shunra
Date:April 22nd, 2007 08:29 pm (UTC)
(Link)
מאמר חזק ונפלא (חוץ מזה ש, נו, זה מרמז על הרס מוחלט של בתיהם ועולמם של אנשים שיקרים לי מאוד. אבל איך הוא תיאר את הצונאמי יפה...)

ואם זו המציאות, מה הלאה, אסף?
From:assafr
Date:April 25th, 2007 07:48 am (UTC)

(משהו פה לא מסתדר לי (ביורוקרטיה היא רע הכרחי

(Link)

זה באמת נורא אם המדינה לא משתתפת בהוצאה של מרכיב חיוני בשיקום.

אבל לפעמים הביורוקרטיה עושה טעויות בתום לב, או שפשוט לא הספיקה להתעדכן בחידוש טכנולוגי.
לא הבנתי למה הפצוע סירב לוועדת חריגים. בדיוק בשביל זה הקימו דברים כאלה, כדי לנסות לעזור לאנשים שנפלו בין הכסאות. זוהי הפגנת רצון טוב של המערכת ולא עוד כלי רשע...
יתרה מזאת, אני מניח שזה גם מה שיסלול את הדרך לאנשים הבאים. אחרי מספיק ועדות חריגים כאלה, המערכת אמורה להבין שיש פה משהו שצריך תיקון קבוע.

בנוסף לכך, הבעיה היא שהוא צריך להוציא, בשלב ראשון, את הכסף מכיסו או שהכסף לא מוחזר אחר-כך? כי המקרה הראשון ממילא היה קורה גם אם ההוצאה היתה מוכרת, ואילו לגבי המקרה השני, אמרו לו שיעשו מאמצים בשביל שיקבל את המגיע לו. נכון שחבל שצריך להתאמץ בשביל זה, אבל לראות בזה סימן לאפוקליפסה? קצת הגזמה.
Project Ben-Yehuda [Hebrew] Powered by LiveJournal.com