?

Log in

No account? Create an account
Hebrew Language Reforms - Impressions and Expressions of Ijon
June 21st, 2004
02:27 pm

[Link]

Previous Entry Share Next Entry
Hebrew Language Reforms
A comment regarding the argument du jour about the Hebrew language reform (as reported diligently by gaal):
הצעתו של ד"ר מרדכי מישורי אינה עולה מתוך איזה רצון להוריש את העברית, אלא מתוך תחושת אחריות לניתוק הגובר בין העברית התקנית לבין דובריה הילידיים. מישורי, אפוא, רואה לנגד עיניו בעיה, וחש חובה לטפל בה. הדרך שנראית לו לטפל בה היא רפורמה אורתוגרפית, ובהכרח גם מורפולוגית.

יוסי שריד, חובב ידוע של שפת עבר, מוקיע את התכנית כמתנשאת, ומזהיר מפני התדרדרות לכדי תת-שפה מעורבת ובלולה, כמו הפידג'ן אינגליש. אך שריד מתעלם לחלוטין מן הבעיה שמישורי מבקש לפתור. שריד לא לוקח אחריות על הבעיה, ולא מציע פתרון חלופי. הוא מייצג עמדה שמאמינה ביכולת הדוברים הילידיים לרכוש שליטה בשפה התקנית, ודי לו באמונה הזו. הוא מתעלם מן העובדה הגלוייה שרוב הדוברים הילידיים אינם רוכשים שליטה בשפה התקנית, אלא רק בשפה המדוברת על כל שיבושי ההגייה, הכתיב, הצורה, והתחביר שלה.

האמונה של שריד נפלאה, ואף אני מחזיק בה: הם יכולים. אך מה נעשה, אני ושריד, לנוכח העובדה שעל אף יכולתם המשוערת, רוב האנשים מחזיקים בשפה קלוקלת מבלי שיהא להם שמץ שאיפה לתקנה? אני, בכל אופן, גורס "אין לא יכול, יש לא רוצה" -- ואם אנשים לא רוצים להשקיע את המאמץ הנדרש להבין את שפתנו (המסובכת, יש להודות), והם הרוב המוחלט, הרי שאנו ניצבים מול בעיה: השפה המדוברת בפי הרוב הולכת ומתרחקת מן השפה התקנית, ויש לכך מגוון השלכות שליליות. זו הבעיה שמישורי מנסה לפתור, בדרכו, ושריד אינו מתייחס אליה: הוא מסתפק בקביעה שהם יכולים ומתעלם מן העובדה שהם לא רוצים.

ניתן להעלות על הדעת גם פתרונות אחרים משל מישורי, שמציע לצמצם את הפער על-ידי קירוב השפה התקנית למדוברת באופן מלאכותי. פתרון נוסף הוא למסד את עצם הפער, כלומר להודות בקיומה של שפה תקנית, ולהמשיך לעודד את הדבקות בה בכתב ובהזדמנויות רשמיות, לעומת שפה מדוברת, שדקדוקה וצורותיה שונים. אין זה חריג כל-כך בעולם: שפות רבות מחולקות ללשון דיבור ולשון ספרותית, ודוגמה מופתית לכך היא השפה האחות, הערבית.

פתרון אחר הוא ליזום רפורמה הפוכה לזו של מישורי, היינו רפורמת דיבור, כלומר להקדיש מאמצים גדולים ויעילים יותר להנחלת השפה התקנית להמונים. על יוזמה כזו יוטל להתמודד עם ה"לא רוצים" שהזכרתי: יהא עליה להאהיב את השפה התקנית, את עושר העברית ואת יפעתה, על ההמונים, ולא מתוך פרסקריפטיביזם מתנשא, אלא מתוך הראָיה של היתרונות בהבנה ובכושר הביטוי שמקנה השליטה בשפה התקנית. לדעתי, זה הפתרון הרצוי ביותר, אידאלית, אך הוא גם הקשה ביותר, ובעצם מסופקני אם ייתכן בכלל, באקלים התרבותי השורר בארצנו.

אז מה אני אומר? אינני יודע. לי אין פתרון מעשי, בינתיים. פתרונו של מישורי נראה לי חלקי, ונזקו יעלה על תועלתו, אני חושש, ולכן אני מעדיף שלא יופעל, לעת עתה. חזון הבלהות של שריד אולי מוגזם, אך אני בהחלט חושש מהתדרדרות ניכרת ברמת העברית הכתובה בעקבות הרפורמה. מצד שני, אינני פוסל את פתרונו של מישורי בזעקות חמס על כבודה הנגזל של השפה העברית. הבעיה היא בעיה תרבותית, ובעיות תרבותיות אין פותרים בכוח.

בעמקי לבי, אני פסימי. רוב רובם של דוברי העברית אדישים ללשונם, אינם מתעניינים במורשתה ובמכמניה, ואינם רגישים לייחודה; אינני רואה דבר שיכול לשנות מגמה זו. אף על פי כן, כאוהב שפת עבר בעצמי, אמשיך ללומדה, לאהוב אותה, להאיר אותה לאחרים, ואשמש בכך, אולי, נר מול האפלה.

Current Mood: fresh
Current Music: Led Zeppelin -- Misty Mountain Hop

(14 comments | Leave a comment)

Comments
 
[User Picture]
From:mux2000
Date:June 21st, 2004 11:41 am (UTC)
(Link)
Maybe it's me, but I fail to see what's wrong with people speaking in bad Hebrew. I mean, I speak good Hebrew - not perfect, but nice. My friend speaks horrible Hebrew. If he asked me how to pronounce a word, I'd help him, but he won't. Why should I speak like he does, or he speak like I do? Can't one choose the level of language he wishes to talk in? Often I find myself using different language 'levels' in different occations - it's a tool and a helpful one. I don't think standardization of any kind - neither the arrogant 'vedayek' kind nor Mishory's equally arrogant proposal give me any kind of promise. The strength of a language lies in its variety, and any kind of standardization kills it.

Let people talk however they want to. If they care about it, they'll talk correct. If they don't, they won't. What's so bad with that?
[User Picture]
From:sova
Date:June 21st, 2004 12:32 pm (UTC)
(Link)
Phonetic writing was a bad idea, after all.

The real problem here is that the very nature of Hebrew writing does not allow separation of written and spoken lnaguages. English is spoken in tens of ways, but there are only two spellings. It doesn't bother anyone, since the connection of the written word to the sound is pretty weak anyway, whatever your favorite pronunciation is. Ditto Russian, and probably most European languages, and Chinese; maybe more.

So maybe a better reform will be to simply declare that the Hebrew writing is no more phonetic, starting today?
[User Picture]
From:emblemparade
Date:June 21st, 2004 01:45 pm (UTC)
(Link)
(The previous commentors have focused on phonetics and have ignored the more serious issue of grammar. Phonemic writing reforms are not a phenomenon of modernity, and have happened countless times in many powerful states, usually successfully. The problems only happen when a language has many dialects, and the reformed orthography prefers one dialect. In many cases, however, this is the main reason for reform! It's about political supremacy, not necessarily ease of learning.)

Ijon, I appreciate your appreciation of the subtleties of classical Hebrew, but why the pessimism? Language sophistication can express itself less in grammar, and more in content. That certain forms are lost is no big deal. In fact, certain forms may pop up in the future, as borrowing from other languages. This is healthy, and doesn't necessarily sever living people from the literature of previous generations. After all, English readers can read Shakespeare without too much difficulty. Hebrew speakers have it much better off, as we can read a work as ancient as the Bible. (Modern Chinese readers can also read classical Chinese without too many problems.)

As for solving the problem, I think it is already solving itself. A de facto change is happening in Hebrew literature. (In China, this had to take a more formal reform, in the case of "bai2hua4", the White Speech, or writing vernacular Mandarin classical forms, which required the invention of an entirely new literate grammar.) Are pidjins so bad? So awful? Some of the most beautiful languages we know today evolved as creoles. (All languages have something of this process at some point in their past.) There's much work in America these days at showing that Spanglish is a complete and wonderful langauge. Don't worry Ijon, be happy (or give me a better reason to be worried if you can).
[User Picture]
From:iod
Date:June 22nd, 2004 06:18 pm (UTC)

reading ancient works

(Link)
are you kidding? any contemporary mediocre hebrew speaker will have a hard time reading stuff that was written in the 50s, let alone stuff that was written in the turn of the century. the bible, in that sense, is the exception, not the rule.
[User Picture]
From:emblemparade
Date:June 23rd, 2004 09:19 am (UTC)

Re: reading ancient works

(Link)
What? You're really exaggerating. Some word usages may seem overly formal from today's point of view, but it's really no big deal as far as understanding. Are you serious?!
[User Picture]
From:passacaglio
Date:June 21st, 2004 03:42 pm (UTC)
(Link)

למה לכתוב משהו מכוער כמו "פרסקריפטיביזם"? אני מציע "תכתיבנות".

[User Picture]
From:lukkke
Date:June 22nd, 2004 12:36 am (UTC)

אני לא חושבת שזה לא אפשרי

(Link)


אחרי הכל, האנשים היום הם לא טיפשים יותר מהאנשים של פעם. השפה ירודה כי כיום הדגש הוא על ויזואליות ולא על מילוליות. אם פעם הדרך היחידה להעביר מסרים היתה באמצעות עיתונים, מכתבים או רדיו, כיום הדבר נעשה במדיות שהדגש שלהן הוא על חוש הראיה (וכאן אפשר לעשות השוואות מעניינות בין התקופה שלנו לימי הביניים, אבל זה לא שייך לנקודה). אפילו העיתונים של היום מתמקדים יותר בצורה מאשר בתוכן. הטקסט הוא כלי להעברת מסרים ותו לא. בעולם שכזה, אנשים לא מרגישים צורך להתחנך (ולחנך) על ברכי העברית הנכונה, ומבחינתם "אני ילך" עושה את אותה העבודה כמו "אני אלך".
רפורמה זו או אחרת לא תשנה את המצב במאום, וגם חינוך מחדש. זה העידן שלנו ובו אנחנו חיים. מה שכן, הרפורמה היחידה שיכולה לעבוד היא החדרת אהבה והערכה למילים של פעם, לעברית הגבוהה, לעושר הלשוני. נעילת העושר הזה בפני התלמידים של מחר הוא הדבר האיום ביותר היכול לקרות.

עדיגי (שזוכרת את כללי הניקוד בעל פה רק בזכות מורה מוצלחת ללשון...)

[User Picture]
From:lukkke
Date:June 22nd, 2004 12:47 am (UTC)

חוץ מזה

(Link)
האין זה אירוני שהתגובות הן באנגלית?
מה קרה? עברית לא יאה בשבילכם? :)
[User Picture]
From:steelight
Date:June 22nd, 2004 07:48 am (UTC)

התדרדרות ניכרת ברמת העברית הכתובה?

(Link)
אתה רוצה להגיד לי שזה עוד מסוגל לרדת?!
[User Picture]
From:iod
Date:June 22nd, 2004 08:33 am (UTC)
(Link)


אני חושב שלא הבנת נכון את הרפורמה המוצעת: המטרה כלל לא נוגעת לעברית הדבורה, אלא אך ורק לאותם מופעים של עברית כתובה מנוקדת. הבעיה הייתה ונשארה שאנשים לא יודעים לנקד, ולכן כשהם כן מנסים לנקד, יוצאים להם כל מיני דברים שנוקדנים למיניהם מתרגזים עליהם. מתי אנשים מנסים לנקד? כשצריך לפתור בעיה של דו-משמעות בכתיב חסר-ניקוד. הרפורמה המוצעת מבקשת להקל על המנקדים: יותר, לא צריך להתלבט בין צירה לסגול או בין פתח לקמץ, או בינם לבין חטפיהם. צריך רק לדעת איך המילה נשמעת, ומיד תוכל לדעת איך היא מנוקדת.
שים לב: הרפורמה כלל לא פותרת את בעיית ההגייה הקלוקלת. אם לא תדע כיצד להגות מילה מסוימת, גם לא תדע כיצד לנקד אותה - אם לא תדע אם זה לרכב או לרכוב, לא תדע כיצד לנקד את המילה (ובמקרה הזה, אפילו איך לאיית אותה), והרפורמה לא מנסה לפתור את הבעיה הזו.

למעשה, הרפורמה מנסה לפתור בעיה שקיימת רק בעיניהם של אותם נוקדנים שמתרגזים על הניקוד השגוי. אף אחד מהמנקדים השוגים לא חושב שהניקוד שלו מדוייק, אלא רק שהוא מעביר את המסר הדרוש בצורה מספקת.
כל מה שצריך לעשות כדי לפתור את הבעיה, לפיכך, הוא להגיד לנוקדנים שלא יתרגזו. טה-דה! נפתרה הבעיה. שהרי מרבית קוראי העברית יודעים כיצד לקרוא מילה מנוקדת - הם יודעים מה משמעות הסימנים השונים. הם פשוט לא יודעים כיצד להשתמש בהם כאשר הם עצמם באים לנקד. אני לא חושב שזו בעיה אמיתית: מרבית האנשים לא נדרשים לנקד אלא כמה מילים ספורות במהלך כל קריירת הכתיבה שלהם. כשהם כן רוצים לנקד, הם בדרך כלל עושים בדיוק מה שהרפורמה הזאת מבקשת לעשות: כל צליל מקבל סימן אחד, וזהו. בלי דילמות ובלי התעמקויות.
נו, אז בשביל כמה מילים שמנוקדות לא נכון בשנה ברחבי המדינה, צריך רפורמה מוחלטת בצורת הכתיבה של השפה העברית?

[User Picture]
From:novartza
Date:June 22nd, 2004 11:09 am (UTC)

המממ

(Link)

כמי שמתפרנס מניקוד של ספרי פרשנות למקרא, אני מוחה בתוקף.
הניקוד הוא חלק בלתי-נפרד מהשפה הכתובה, ואיבוד הכללים המסורתיים לניקוד יפגע ביכולת להביע הבחנה בין לְהָנִיחַ ללְהַנִּיחַ, וכו'.
[User Picture]
From:iod
Date:June 22nd, 2004 06:15 pm (UTC)

Re: המממ

(Link)


אוקיי, אני נכנע: מה ההבדל?

בכל מקרה, אתה לא צריך למחות כנגדי, כי אני אמרתי שאין שום סיבה לעשות רפורמה בניקוד רק בגלל שפעם בכמה זמן מישהו מנקד מילה לא נכון. אתה צריך למחות כנגד המישורי הזה.
כל המטרה של התגובה שלי הייתה להבהיר שהטיעונים שהועלו ע"י איון פשוט לא רלוונטיים לרפורמה המדוברת.

[User Picture]
From:novartza
Date:June 22nd, 2004 09:36 pm (UTC)

Re: המממ

(Link)
אחד מהם הוא מלשון לשים דבר במקום מסויים, והשני הוא גם מלשון לעזוב וגם מלשון לעשות הנחה במחיר וכאלה.
[User Picture]
From:ntopaa
Date:June 27th, 2004 01:12 pm (UTC)

את פתח לו

(Link)
גם אני הסתייגתי מהמאמר הנזעק של יוסי שריד. רפורמה לשונית כלשהי בשפה העברית איננה ערובה להתדרדרות הנוער לסמים, כפי שאפשר היה עוד לחשוב ששריד מאמין. הרעיון והכוונה שעמדו מאחורי ההצעה לפשט את חוקי הניקוד אינם שגויים לחלוטין, ואני מסכימה עם אסף שקיימת בעיה, ושיש לחתור למציאת דרכים לפתרונה.

אז למה לכם עבודת הניקוד הזו?
שאלה טובה. אני רואה עצמי כמי שדוברת עברית תקנית, באופן כללי, ובכל זאת בניקוד אין לי מושג, מעבר לכמה עקרונות בסיסיים. מעולם גם לא חשתי צורך עז להעמיק את ידיעותיי מעבר לכך, מאחר והניקוד אינו משמש אותי בחיי היום יום. הספרים, העיתונים, האתרים והשלטים שאני קוראת אינם מנוקדים. גם כשהם מנוקדים, שנים של הרגל לימדו אותי לקרוא ללא הניקוד. במידה רבה, אני עיוורת לניקוד גם כשהוא מופיע. אני, בתור האדם הפשוט לא זקוקה לניקוד בחיי היום-יום שלי.

נו, אז למה הניקוד הזה לכם?
הניקוד בעיני הוא כלי. כלי לאלו המבקשים לקרוא ולהבין טקסטים באופן מעמיק יותר. בעיקר טקסטים בהם אופן הביטוי וההטעמה משמעותיים וכבדי משקל להבנת הטקסט - קרי: שירה וטקסטים תנ"כיים. בטקסטים מעין אלו ניקוד, אמות קריאה ופיסוק הם משמעותיים, וכל שינוי בהם יכול לגרור גם שינוי במשמעות המשפט. בעיני, הניקוד שקול לשימוש בסכין קצבים מפלדת אל-חלד לעומת השימוש בסכין בשר רגיל מהסופר. רוב עם ישראל ואחותו אינם זקוקים לכלי עבודה מקצועיים כדי ליהנות מסטייק עסיסי.
מה אני רוצה לומר בכל זה? שהרעיון לאחד סימני ניקוד הוא צעד לא נכון בכיוון הנכון. שינוי בסימני ניקוד לא יעלה או יוריד לישראלי המצוי, מאחר והישראלי המצוי גם כך אינו משתמש בסימני ניקוד, וגם אם יעשו בהם שינוי, הוא לא ירוץ לקנות ערמת שורוקים בסופר. כל שנקבל הוא כלי עבודה יעיל פחות לקהל המקצוענים, שעבורם סימני הניקוד הם חשובים ואין צורך לשנותם.

מה כן, אם כן?
עובדה היא שרוב ה-"עמך" דובר שפה קלוקלת וירודה. אני טוענת שגם אם יהפכו את חוקי העברית על פיהם ויבעטו לעזאזל את רוב אותיות האלף-בית, עדיין ידברו בני עמנו בששון עברית קלוקלת למהדרין. כך נוהג עולם. גם לאנגלית הויקטוריאנית המהוקצעת הייתה בת לוויה בדמות הקוקנית המחוצפת. שפה שהגייתה עילגת ודקדוקה פיסח. לעולם, אבל לעולם, השכבות המשכילות ידברו שפה גבוהה ותקנית יותר מהשכבות הפחות משכילות. אין מה להיתפס לאמוק לנוכח המצב, אלא להבין שזו דרכה הטבעית של שפה. אין גם רע בשימוש בסלנג, או בשאילה משפות אחרות. שפות עממיות ועגות תמיד התפתחו והשתנו במהירות רבה לעומת השפה התקנית, וכוחן הוא בגמישותן ובתרומות שהן נותנות לשפה התקנית. רק כדוגמא, אפשר להעיף מבט בעגה הצבאית, ובכמות המושגים שעברו ממנה לשפה המדוברת או התקנית.
כמובן שאין גם צורך להכריז על פטור מעברית לאומה. אני מסכימה עם אסף שחינוך הוא המפתח לעניין. היה עוזר כמובן אם המורים בבית הספר היו יודעים עברית תקנית בעצמם, או השדרנים בערוץ הילדים או (חלילה וחס) שרים בממשלה. היה גם עוזר אם לא היו נזכרים ללמד דקדוק וניקוד בצורה משמימה ומייגעת רק בכיתה ט', כשהרגלי הדיבור כבר הושרשו בנוער. תוכנית הלימודים בלשון וחיבור גרועה ומשעממת. היה גם עוזר אם האקדמיה ללשון הייתה טורחת להתעורר ולהביא לנו חידושים איכותיים בזמן, ולא להיזכר לחפש מילה שתתאר את האינטרנט רק חמש שנים לאחר הטמעתו בכל בית שלישי בישראל.

בקיצור – שינויים יש לעשות במקום בו הם ישנו משהו למישהו, רצוי לעשות אותם בזמן ורצוי לשתות כוס מים ולא לקחת אטרופין, כי אין מה להיכנס ללחץ.

איילת.
Project Ben-Yehuda [Hebrew] Powered by LiveJournal.com