אחר-צהריים
הכרזתי על יום ללא עבודה (כלומר אצל המעסיק), התקדמתי יפה בלמידה לקראת בחינת הבקיאות האימתנית (אפלטון היה טוב אלי, והפחית מעט את כמות המשפטים המפותלים של קריטון), וצריך היה לקנות ביצים ושאר ירקות.
סרתי לקניון הסמוך, אל בית ממכר טובין המתהדר בגודלו דווקא ביוונית (אי-אפשר לברוח מן היוונית אצלי; אני מתחיל להזכיר לעצמי את אב המשפחה היוונית בחתונה היוונית שלה). אך הנה התייצב מולי הסטרא אחרא (לא של אליצור, אחד משלי), והפנה את תשומת לבי לקיומה של חנות ספרים באותו קניון, אשר ניצבה, מעשה שטן, בין שער הקניון לבין הכניסה לבית ממכר הטובין.
מה יעשה מוס צעיר ופוחח? וכאילו לא די בזה, בדיוק נזכרתי שהבטחתי לקנות ספר הדרכה ל"מחשבים" בעברית עבור סבי, שבחודש מרץ ימלאו לו שמונים ושמונה, ואשר החליט לכבוש את הפסגות התאומות "חלונות" ו"אופיס" לפני שבועות אחדים. נו, הבטחה צריך לקיים.
בחנות התחלתי מחפש את מדף ספרי המחשבים, שבד"כ מענין אותי כשלג דאשתקד, ולכן באמת ובתמים לא ידעתי איֵּהוּ. בעודי תועה לאטי, נתקלתי, בכלל בלי כוונה, במדף ה"שירה ומחזות" המדולדל-בדרך-כלל של אותה חנות. סקרתי אותו ברישול, והוא סקר אותי בחזרה והוסיף קריצה מפתה. מן המדף העליון, שכבר נאלץ להיכנע לכבידה ולפתח בטנוּן, רשפו אֵלַי שבעת שערי השירה של סתיו, אך אני הפרחתי לעברם חיוך מנומס וצונן. עשתונותי עמדו לי גם מול המהדורות המתחסדות של רביקוביץ' ומנור, שהוצבו ברוב טאקט ליד המהדורות המתחסדות דאשתקד, של יונתן ושל שמר.
כמעט שהתנתקתי ללא נפגעים מכוחותינו, כשלפתע הלם בי ספר דק בשם "הסתננות" לאהרן אמיר. שירות ושירים, הבטיחה הכריכה. רק דפדוף קצר, נדרתי.
מקץ שעה קלה, מצאתי את מבוקשי, כלומר ספר הדרכה לחלונות למתחילים מתחיליים במיוחד (הוצ' הוד-עמי), ודידיתי לעבר הקופה עםשלָלי כמה ספרי שירה שהתחננו על נפשם שאקחֵם עמי (שניים של אלירז, האמיר הנ"ל, וספר מסות ספרותיות של חנן חֶבֶר). שילמתי ויצאתי לכיוון האוטו. בדרך נזכרתי בביצים ובשאר, ולכן הפכתי כיוון אל עבר בית הממכר. בהשראת השיר של כריסטינה רוזטי Goblin Market, שהוזכר באוזני אמש, רכשתי אבוקדו ומנגו, תפוחים וחבושים, עד דלא ידע. (טוב, לא רכשתי חבושים. אבל חבילת חלוּמִי כן רכשתי. וביצים.) בהתקרבי עם העגלה בואכה הקופות, החלטתי, בהשראה של רגע, לוותר על מחוֹל-השוואת-התורים הישראלי, בחרתי בתור הארוך ביותר, ומשהחניתי בו את רכְבִּי הפוזל, שלפתי את "הסתננות" וקראתיו בלגימות גדולות.
מענג. חכם. אמיתי. קורן כולו מאישיותו הנדירה של אמיר. הספר פותח בפואמה בת למעלה משבע-מאות שורות, על לבנון בזכרון המחבר בתקופות שונות, ומכילה אנקדוטה מפעימה באמת, על סעיד עקל המשורר, והנאום שלא היה בכנסת. כדאי.
בבית, מקלחת ארוכה תוך קריאת "תרבות וספרות" האחרון (בינוני ומטה), וחזרה אל אפלטון ביוונית. פול קאנטרל מנגן את הנוקטורנו הראשון באופוס 55 של שופן.
הערב: אגממנון יירצח באמבט בקבוצת הקריאה שלנו, פלאפל עצבני בפינת ארלוזורוב ברעננה, ולילה פנוי בבית עם א'.
עֲדָנִים.
הכרזתי על יום ללא עבודה (כלומר אצל המעסיק), התקדמתי יפה בלמידה לקראת בחינת הבקיאות האימתנית (אפלטון היה טוב אלי, והפחית מעט את כמות המשפטים המפותלים של קריטון), וצריך היה לקנות ביצים ושאר ירקות.
סרתי לקניון הסמוך, אל בית ממכר טובין המתהדר בגודלו דווקא ביוונית (אי-אפשר לברוח מן היוונית אצלי; אני מתחיל להזכיר לעצמי את אב המשפחה היוונית בחתונה היוונית שלה). אך הנה התייצב מולי הסטרא אחרא (לא של אליצור, אחד משלי), והפנה את תשומת לבי לקיומה של חנות ספרים באותו קניון, אשר ניצבה, מעשה שטן, בין שער הקניון לבין הכניסה לבית ממכר הטובין.
מה יעשה מוס צעיר ופוחח? וכאילו לא די בזה, בדיוק נזכרתי שהבטחתי לקנות ספר הדרכה ל"מחשבים" בעברית עבור סבי, שבחודש מרץ ימלאו לו שמונים ושמונה, ואשר החליט לכבוש את הפסגות התאומות "חלונות" ו"אופיס" לפני שבועות אחדים. נו, הבטחה צריך לקיים.
בחנות התחלתי מחפש את מדף ספרי המחשבים, שבד"כ מענין אותי כשלג דאשתקד, ולכן באמת ובתמים לא ידעתי איֵּהוּ. בעודי תועה לאטי, נתקלתי, בכלל בלי כוונה, במדף ה"שירה ומחזות" המדולדל-בדרך-כלל של אותה חנות. סקרתי אותו ברישול, והוא סקר אותי בחזרה והוסיף קריצה מפתה. מן המדף העליון, שכבר נאלץ להיכנע לכבידה ולפתח בטנוּן, רשפו אֵלַי שבעת שערי השירה של סתיו, אך אני הפרחתי לעברם חיוך מנומס וצונן. עשתונותי עמדו לי גם מול המהדורות המתחסדות של רביקוביץ' ומנור, שהוצבו ברוב טאקט ליד המהדורות המתחסדות דאשתקד, של יונתן ושל שמר.
כמעט שהתנתקתי ללא נפגעים מכוחותינו, כשלפתע הלם בי ספר דק בשם "הסתננות" לאהרן אמיר. שירות ושירים, הבטיחה הכריכה. רק דפדוף קצר, נדרתי.
מקץ שעה קלה, מצאתי את מבוקשי, כלומר ספר הדרכה לחלונות למתחילים מתחיליים במיוחד (הוצ' הוד-עמי), ודידיתי לעבר הקופה עם
מענג. חכם. אמיתי. קורן כולו מאישיותו הנדירה של אמיר. הספר פותח בפואמה בת למעלה משבע-מאות שורות, על לבנון בזכרון המחבר בתקופות שונות, ומכילה אנקדוטה מפעימה באמת, על סעיד עקל המשורר, והנאום שלא היה בכנסת. כדאי.
בבית, מקלחת ארוכה תוך קריאת "תרבות וספרות" האחרון (בינוני ומטה), וחזרה אל אפלטון ביוונית. פול קאנטרל מנגן את הנוקטורנו הראשון באופוס 55 של שופן.
הערב: אגממנון יירצח באמבט בקבוצת הקריאה שלנו, פלאפל עצבני בפינת ארלוזורוב ברעננה, ולילה פנוי בבית עם א'.
עֲדָנִים.
