הנה הדוגמה שלפני: במשפט אחד בעמוד הראשון של אחרית הדבר בספרו "המיתולוגיה היפנית" (ספרי תל אביב), כותב יעקב רז כך:
אלברט שווייצר -- אדם של חמלה גדולה, רופא, חוקר מוסיקה, תיאולוג, נגן אורגן ומאמין גדול -- יכול היה... (עמ' 161)זיהיתם שני אינגלישיזמים? אם לא, גם אוזנכם כבר הופכת ערלה. הנה האינגלישיזמים:
1. "אדם של חמלה גדולה". בעברית אומרים "אדם בעל חמלה גדולה", "אדם הניחן בחמלה גדולה", וכו'. ה"של" הזה הוא תרגום של ה-of האנגלי, והוא נפוץ במשפטי אפיון כאלו (e.g. A Woman of No Importance)
2. "נגן אורגן". לשווייצר לא היה אורגן של יאמאהה, כמובן; הוא ניגן בעוגב. (כן, אני יודע שהמובן המקורי של 'עוגב' בעברית אינו organ, אך 'עוגב' היא המילה העברית המודרנית והתקנית לכלי הנגינה הזה, והיא מוכרת לכל במובן זה, וראוי היה להשתמש בה כאן.)
רז הוא פרופסור ללימודי מזרח אסיה, ראש החוג הזה באוניברסיטת תל-אביב, מרצה גם בחו"ל בכלל וביפן בפרט, וכבוגר אוניברסיטת תל-אביב במדעי הרוח ובאמנות (פילוסופיה ותיאטרון), אין לחשוד בו שהעברית אינה שגורה בפיו. מעבר לכך, הספר עבר עריכה על-ידי אלי הירש וקטיה בנוביץ' (ותבורך ההוצאה על ציון שם העושים במלאכה), כלומר הטקסט עבר לא פחות משלושה זוגות עיניים, וזאת בלי לספור את העורך הראשי, העורך האחראי, והמו"ל.
חבל שגם סוכני תרבות מובהקים כאלו (רז הוא גם מרצה ומחנך וגם מחבר ספרים) מחדירים (בלי משים, בטוחני) ביטויים צורמים כאלו לעברית. ממי ילמדו צעירים עברית?