אין חסד ואין תורה
האם ב"הארץ" אין מגיהים את מאמריהם של בעלי הטור הבכירים כמדיניות, או שמא זו רק הרשלנות הכללית שלתוכה שקע העיתון?
הנה עוזי בנזימן, מחבר רהוט ומלומד, משבש ביטוי עברי נאה:

והרי ריש לקיש אמר: "כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום" (גמרא, מסכת חגיגה, פרק ב', דף י"ב). ואחריו ובעקבותיו ניסח הרמב"ם כך: "וכל העוסק בתורה בלילה, חוט של חסד נמשך עליו ביום" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ג'), ואת השורה של הרמב"ם עיבד ר' יוסף קארו אל תוך ה"שולחן ערוך" כך: "וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום" (שולחן ערוך, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר, א')", ומן השולחן-ערוך, כמובן, קיבלוהו רבנים ומפרשים, אברכים וסופרים, ונטבע הביטוי "חוט של חסד משוך עליו", לאו דווקא רק בהקשר של תורה.
נו, אז אפשר "מושך", אפשר "נמשך", אפשר "משוך" (השגור ביותר בימינו, בזכות בעל ה"שולחן-ערוך"), אבל "משוח"? וגם בנזימן וגם המגיה לא חשו בצרימה?
והנה עקיבא אלדר, אף הוא רהוט ובקיא, שוגה בשגיאה האיות הנפוצה כל-כך:

מה יהיה?
הנה עוזי בנזימן, מחבר רהוט ומלומד, משבש ביטוי עברי נאה:
והרי ריש לקיש אמר: "כל העוסק בתורה בלילה הקב"ה מושך עליו חוט של חסד ביום" (גמרא, מסכת חגיגה, פרק ב', דף י"ב). ואחריו ובעקבותיו ניסח הרמב"ם כך: "וכל העוסק בתורה בלילה, חוט של חסד נמשך עליו ביום" (משנה תורה, ספר המדע, הלכות תלמוד תורה, פרק ג'), ואת השורה של הרמב"ם עיבד ר' יוסף קארו אל תוך ה"שולחן ערוך" כך: "וכל העוסק בתורה בלילה חוט של חסד משוך עליו ביום" (שולחן ערוך, אורח חיים, הלכות השכמת הבוקר, א')", ומן השולחן-ערוך, כמובן, קיבלוהו רבנים ומפרשים, אברכים וסופרים, ונטבע הביטוי "חוט של חסד משוך עליו", לאו דווקא רק בהקשר של תורה.
נו, אז אפשר "מושך", אפשר "נמשך", אפשר "משוך" (השגור ביותר בימינו, בזכות בעל ה"שולחן-ערוך"), אבל "משוח"? וגם בנזימן וגם המגיה לא חשו בצרימה?
והנה עקיבא אלדר, אף הוא רהוט ובקיא, שוגה בשגיאה האיות הנפוצה כל-כך:
מה יהיה?