September 9th, 2004

Book Review: נקמת יותם / אהרן מגד

בשבוע הספר האחרון רכשתי נובלה חדשה מאת אהרן מגד, בשם "נקמת יותם".  ככלל, איני מוצא זמן לקרוא ספרות עברית עכשווית, ולוּ מצאתי, לא הייתי ממהר לקרוא דווקא את מגד, ואולם דבר אחד משך אותי באופן מיוחד:  גיבור הנובלה, יותם, הוא מתרגם שירה יוונית עתיקה.  מעבר לכך, קראתי שתי ביקורות אוהדות ביותר על הנובלה, וכך מצא הספר את דרכו אל מדפי, שם שכן לבטח עם כל שאר הספרים שקניתי אך "טרם הספיקותי".

מה שמפתיע יותר הוא שאיכשהו מצאתי את עצמי שולח אליו יד באחד האמשים השחונים, ומקץ ימים ספורים אף סיימתי אותו. זה הספר הראשון של מגד שיצא לי לקרוא; עד עתה קראתי רק דברי פובליציסטיקה שפרסם מגד ביומונים, וזכור לי שהסתייגתי מהם מאוד. אך הספר הזה הפתיע לטובה, ואני מבין על שום מה זכה מגד בפרס ישראל בשנה שעברה:

מגד כותב נהדר. לשונו נאה וקולחת, ללא התגנדרות מחד וללא דלות מאידך, והוא מצליח לכתוב דיאלוגים מציאותיים שמצלצלים נכון לאוזן בת-זמננו. הגיבור אמנם גדל ורכש את הרגליו, כולל את דרכי ההתבטאות שלו, בתקופה קודמת, וזה ניכר, אך מדובר בייצוג אמין ומוצלח של אדם כזה. דמותו של יותם נבנית יפה ובהדרגה, דרך סדרת זכרונות והרהורים משולבים במסירת העלילה בהווה. תודעתו של יותם צובעת את כל העולם המיוצג, גם זה שכביכול נמסר על-ידי המספר.

נפשו של יותם מסוכסכת ומרירה, וכקורא השתתפתי בשנאותיו ובפחדיו ללא קושי. עולמו התרבותי הוא תוצר מופתי של החינוך הישראלי-ציוני של ילידי שנות הארבעים: העברית שלו עשירה, נקודות ההתייחסות שלו הן בראש ובראשונה המקרא, וסביבו התלמוד, ברנר, ביאליק, וכו'. לצד זה, הוא מצוי גם בתרבות המערב, ונסמך על שייקספיר, על גתה והלדרלין, וכמובן על הקלאסיקונים היוונים. מגד לא חי בבועה: דמותו של יותם מצטיירת כחריגה בנוף התרבותי שסביבו, ובכך מגד נאמן למציאות הישראלית העכשווית.

הספר מחזיק פחות ממאה וחמישים עמודים, הקריאה בו מענגת, ואני ממליץ עליו ללא היסוס.
  • Current Music
    Etti Ankri -- Kisufim