"שיטת הרבעים"

רונית ליברמנש כותבת על ארגון "אשה לאשה", שמקפיד על התנהלות ללא-מידרג (הירארכיה) ומצהיר "כל המוסדות נבחרים לפי שיטת הרבעים -- ייצוג שווה לנשים ערביות, מזרחיות, לסביות ואשכנזיות". כך ממש, ולא בצחוק. תמהני, האם לא הבינו כבר מתקני העולם ש"ייצוג" הוא לעולם חלקי, לעולם בלתי-שווה, ולעולם לא מייצג נאמן? האם לא ברור שמפתח ייצוג על פי תכונה אחת הוא אבסורד שאין כדוגמתו? הרי מה יעשו עם לסבית אשכנזית? האם היא תתפוס שני מקומות ב"מוסדות", ותייצג את שני הציבורים בו זמנית? או, רחמנא ליצלן, ערביה לסבית? ובכלל, מה מפתח הגזע של הארגון? האם אשה שאחד מהוריה נולד בפולין והאחר בתימן זכאית לייצג את ציבור האשכנזיות, המזרחיות, שניהם, או כלל לא? ואם אחד ההורים הוא, הס מלהזכיר, לא בן דת משה?

אגב, ניכר שהמובן מאליו של נשות "אשה לאשה" כולל את ההבחנה בין נשים ממוצא יהודי לבין "ערביות", כאשר היהודיות מחולקות לאשכנזיות, מזרחיות, ולסביות, אך בין הערביות אין חלוקה כזו (מוסלמית ונוצרית? שיעית וסונית? דרוזית?). האם המיעוט (הקטן באמת) של נשים אתאיסטיות לא זכאי לייצוג? אולי רק בתנאי שהן או לסביות או מזרחיות בנוסף לאתאיזם שלהם?

שלא לדבר על השאלה הברורה והעיקשת: מאין הבטחון לקבוע קטגורית שהאדם המתאים ביותר, היעיל ביותר, לעבודה למען ציבור מסוים חייב להיות חלק מאותו ציבור? האם עלי להיות ניצול שואה כדי לתמוך בזכויותיהם? האם עלי להיות נאנס כדי להתנדב במרכז לנפגעי אונס? וכו' וכו'.

איני יודע דבר על פועלו של הארגון, אך ההתהדרות הזו ב"שיטת הרבעים" מביכה וחוטאת לא פחות מן המנגנונים ה"ישנים", הדכאניים, המפלים.
עדכון: קראתי קצת על פעילות הארגון, והן עושות עבודה מבורכת. התפעלותי מן הכסילות שבשיטת הרבעים בעינה עומדת.