במדינה קטנה לחופי הים התיכון, לפני 21 שנה, יצא גליון של כתב-עת עברי, ועל כריכתו האחורית הופיעה הפרסומת הבאה:
כלומר, פעם, חברות מסחריות גדולות (קשה אולי לזכור, אבל היתה תקופה ש"הסנה" היתה חברת הביטוח המובילה בישראל) חשבו שיש ערך בהצמדת המותג שלהן לפינת העשרה על הלשון העברית. וחלק הארי של שטח המודעה מוקדש לאותה העשרה (צולעת למדי, יש להודות, שלא לומר מעפנה), ולא ל"קידום ערכי המותג" או הפרחת סיסמאות. קשה לתפוס את זה, בימינו, לא?
כלומר, פעם, חברות מסחריות גדולות (קשה אולי לזכור, אבל היתה תקופה ש"הסנה" היתה חברת הביטוח המובילה בישראל) חשבו שיש ערך בהצמדת המותג שלהן לפינת העשרה על הלשון העברית. וחלק הארי של שטח המודעה מוקדש לאותה העשרה (צולעת למדי, יש להודות, שלא לומר מעפנה), ולא ל"קידום ערכי המותג" או הפרחת סיסמאות. קשה לתפוס את זה, בימינו, לא?
