"הנה, הביני -- כאשר הייתי אני בן גילך היה כל העולם מלחמה -- החדרים היו מלחמה, הלבבות היו מלחמה, הרחוב ודרכי הנדודים... ולא היה מקלט. אני, או למשל היא, אחותך, בלענו את הנעורים ככלבים רעבים את העצם עם מעט הבשר שעליה. ועתה הננו אנשים בוגרים ובודדים מאוד, ואותן השנים עודן עומדות בגרונותינו ואי אפשר לנו... אי אפשר, להקיאן. גם עכשיו אסור לנו לבוא לחדר כזה שלך -- מה יכול אני להגיד לך ביום סתיו כזה המעיק על שכמי כמשא כל החיים? -- הן לך, בוודאי, תהומות תוגה וגעגועים משלך ואני -- האדם הבוגר העומד לפנייך פה -- אני יכול רק לומר: -- מה שמחוץ לאדם, מה שמעבר לגופו ולנשמתו -- זר לו, רחוק ממנו תמיד. והוא אחד, אחד, אחד..."
לאה גולדברג, "הנערה ואורחה", 1933
"אותן השנים עודן עומדות בגרונותינו"
-
Shah of Shahs / Ryszard Kapuściński
Exactly 38 years ago, Khomeini returned to Iran from his exile in France, and set in motion the Islamic Revolution of Iran. A little over a year…
-
On Immigrants
Speaking of immigrants, Sir Ian McKellen would like to offer this passage, from the Elizabethan play Sir Thomas More: GEORGE. Marry, the removing…
-
Goodreads is fun; Dickens; Mortimer
I've been pretty indifferent to most of the recent social-network sites, but I'm really enjoying goodreads.com. I'm a pretty busy reader, with a…
- Post a new comment
- 0 comments
- Post a new comment
- 0 comments