רשימות מביקור בפולין, יולי 2002
רקע:סבי מצד אמי נולד בפולין, בְּטַרְנוֹב, עיר לא גדולה, לא רחוק מקְרָאקוֹב. בהיותו נער בן 15, היגר לפלשתינה בגפו, בעקבות אחותו הגדולה, וזמן קצר לאחר מכן הצטרף לקיבוץ אלונים, שם פגש את סבתי, שהיגרה לפלשתינה אף היא לבדה, בעקבות אחיה הגדול, באותו גיל.
כמעט כל בני משפחותיהם, שנותרו בפולין, נרצחו בשואה, ובמשך שנים רבות לא רצה סבי להיזכר בפולין. לאחר שהתחילו להתאפשר ביקורים בפולין, בשנות השמונים, בן אחותו של סבי (שלמה) נסע לפולין במסגרת המשלחת האקדמית הישראלית הראשונה (אחד החברים באותה משלחת הסטורית היה יורם ברונובסקי ז"ל, עליו אכתוב בפעם אחרת), ובשובו שכנע את סבי לנסוע לפולין גם הוא.
סבי וסבתי נסעו לפולין בשנת 1984, ביקרו בעירו וביישובים קרובים, וניסו לברר מה בדיוק עלה בגורל משפחתו (בהצלחה חלקית), ואף מצאו את בית ילדותו עומד על תילו וזכו לראותו גם מבפנים, ברשות הדיירים הנוכחיים. בנסיעה ההיא היתה גם אמי איתם. מאז דוּבר על נסיעה משפחתית, עם הנכדים, להכרת העבר.
לא מדובר במפעל המפוקפק של משרד החינוך, המטיס אלפי בני נוער לפולין מדי שנה למסע טראומטי במחנות ההשמדה, אלא בביקור שעניינו שורשי המשפחה יותר מאשר חיזוק הדוקטרינה הציונית. לא כל אחד זוכה להכיר את סבו, ולא כל אחד זוכה לבקר במקום הולדתו של סבו ולשמוע מפיו זכרונות בסביבת התרחשותם. זו הזדמנות שכדאי לנצל, ואכן, לפני כשש שנים התארגנה נסיעה משפחתית כזו, אך על אף שרציתי מאוד, לא יכולתי להצטרף עקב היותי רכוש צה"ל באותם ימים. היות שלא הייתי הנכד היחיד שלא יכול להשתתף, הובטח שתהא נסיעה נוספת בעתיד, ובתחילת 2002 החלו מדברים במשפחה על נסיעה כזו, בתחילת יולי. הפעם יכולתי להצטרף, וברישומים הבאים אחלוק את רשמי מהביקור בפולין.
המשפחה:
עוד כמה מלים על המשפחה, והצגת הנפשות הפועלות. אלו המשתתפים:
- סבא שמואל, סבתא צַפְרָא
- בנם, דוֹד יוסי, ובנו גיא
- נכדם, אני
- אחיינו של סבא, שלמה, ובתו רִבְקִי (רבקה)
- אחייניתו של סבא, אחותו של שלמה, חנה, וילדיה מאיר, דורית, ושׁוּלִי
- בת אחיינו של סבא, אחיהם של שלמה וחנה, תקוה
- בן אחייניתה של סבתא, נכדו של אחיה הגדול של סבתא, דורון
הערה א': שלמה, חנה, ומשפחותיהם דתיים. סבא וסבתא וצאצאיהם אינם דתיים. אני כופר גדול, השאר "מסורתיים" במידה זו או אחרת.
הערה ב': דורון הצטרף לטיול שלנו, על אף שאינו קשור למשפחה של סבא, משום שלא היתה לו הזדמנות משפחתית אחרת לבקר בפולין, וזו נראתה לו הזדמנות שכדאי לנצל.
התכנית:
יוזמי הנסיעה היו הקרובים הדתיים מצד סבא, ולכן התכנית התמקדה במשפחתו של סבא, מבחינת אתרי הביקור. סבתא נולדה וגדלה בכפר קטן במחוז לְבוּב ששייך כיום לאוקראינה, ולא נראה פרקטי לשלב גם ביקור באוקראינה.
התכנית כללה שלושה מוקדים: אתרים יהודיים דתיים (שעל רובם אפשר היה לוותר מבחינתי), אתרים משפחתיים (העיר של סבא, הבית של סבא, הכפר של סבא שלו), ומחנות השמדה (כי בכל זאת, כמה פעמים נגיע לפולין?).
פרטי רקע נוספים ודאי יופיעו ברישומים הבאים, שגם יהיו מעניינים יותר.
בקרוב: נמל התעופה של ורשה; הגטו; מילא 18; אכזבה מטאורולוגית.