אסף ענברי הוא המסאי המבריק ביותר הפועל כיום. סתם פסקה לדוגמה, אחת מני רבות:

הפרופיל האופייני לאיש-הרוח בן דור-המדינה, הוא של שמאלן-ליבראל, איש מצפון ושלום, שערכיו הם ערכיהם של טורגנייב וצ'כוב: מתינות, סובלנות, רגישות לעוולות. זה האתוס של עוז, יהושע וגרוסמן, שלֵו ובאר (ולפניהם, ס. יזהר), ושל אסא כשר, ירמיהו יובל, גרשון שקד, דן מירון ומרבית הפובליציסטים הבולטים-הוותיקים. המצפון הוא האתוס, בדור-המדינה; הוא מה שמופיע במקום השקפה אצל רוב הבולטים בין בניו של דור זה. ההומאניזם שלהם הוא סוג של מזג, של עמדה נפשית, יותר מִשֶהִינו מצע ברור ומנומק כלכלית, חברתית, תרבותית או פוליטית. רובם חילונים, בוגרי תנועת-העבודה - חילוניות ושמאלנות שהם אף-פעם לא בדקו, לא ביררו מול חלופות, אלא קיבלו מן המוכן כְמובנות מאליהן. אינטליגנציה ליבראלית זו, של דור-המדינה, לא הצטיינה בחידודן אלא דווקא במיסמוסן של שאלות המצריכות עמדה סדורה, לא רק מצפון.

--אסף ענברי, "דור הקריסה"